מינכן – נחל עוז Take 2.

נועם שבת.

מינכן – נחל עוז Take 2

סיפור בהמשכים. (אולי).

"אני מאמינה בבני אדם", כתבת באחד מהפתקים שמצאנו אחרי לכתך. והאמת היא שהאמנת בבני אדם, לעומק. במינים השונים, בסוגים השונים, בצבעים השונים, בדתות השונות, בסוגי המגדר השונים. באמת באמת האמנת ורצית לכבד את כולם על בסיס מי שהם ועל בסיס התרבות בה הם גדלו. ילדה ליברלית המאמינה בבני אדם. בסופו של דבר, מה שחורך את הנשמה שמי שכביכול נולדו בשר ודם אותם אני מסרבת לכנות בני אדם אלא מפלצות, רצחו אותך באכזריות.

זו נקודת ההתחלה ממנה צריך וכדאי להחזיר אמון בבני אדם. וכמו גומייה ארוכה ארוכה הנמתחת הכי חזק בעולם לצד השני בניסיון להחזיר לנו אמון בבני אדם, לפני כמה חודשים נכנס לחיינו ג' המנסה (ומצליח) בכל דרך אפשרית להוכיח לנו שבני האדם הם פרחים מלבלבים, יהלומים מנצנצים או כמו בשיר איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.

ג', העוסק מזה שנים בשמירה על יהודים ברחבי העולם יחד עם צוות נדיר העובד איתו כמו גם חברים מהסוכנות היהודית וגם גופים מטעם המדינה, הקים חדר בקרה במינכן גרמניה או במילים אחרות חמ"ל. החמ"ל המפואר הזה לצד אנשי הצללים שומר על יהודים ברחבי גרמניה, בדיוק כמו שהתצפיתניות שומרות על העורף של החיילים בחזית. ל-ג' לא הספיק להקים חדר בקרה מהמפוארים והמתקדמים שיש בעולם, הוא עשה עוד 2 צעדים; האחד, הוא החליט שהחדר הזה יוקדש לך אפילו שיש המוני חיילות וחיילים יוצאי דופן שעזבו אותנו בשנתיים וחצי האלו והשני הוא שאל את עצמו איך הוא יכול לסייע למשפחה שאיבדה, אפילו שהוא בעצמו איבד את אחיו לפני 20 שנה במלחמה.

ממחשבות, למילים, למעשים.

ג' תמיד מקדים את כולם בכמה צעדים, כמו שהיה אמור לקרות אז ביום ההוא כשהצבא והשב"כ היו אמורים להקדים את כולם ולא הקדימו, כי בזמן שאני מתקשה להבין במי ומה מדובר ולמה את ולמה לא כולן או אחרים ועוד שאלות שנזרקו לחלל האויר, הוא כבר הניח על השולחן בקפה 3 דברים: אני רוצה להביא את האנשים שלי למוצב נחל עוז ללמוד, לזכור, לנסות להבין, להפנים מסקנות לורידים; רוצה להזמין אתכם למינכן לחנוך את החמ"ל על שמה, ורוצה שגם האחים יבואו. פה היה הרגע בו הסתכלתי עליו בעיניים דומעות והודתי לו על החסד הזה מכאן ועד סוף ימי. אני יודע מה מרגיש אח שכול ענה לי ומכאן צללנו לסיפור האישי שלו שהרחיב לי לעומק את נקודת המבט על אח שאיבד אח.

הרבה לפני שהבנתי את כוונותיו לעומק כי כאמור הוא מקדים את כולנו, מצאתי את עצמי עם אנשי הצללים בנחל עוז מספרת את סיפור המחדל הנורא וממש עכשיו, שבוע אחרי יום הזיכרון, מצאנו את עצמנו, כולנו, חונכים את חמ"ל מגן היהודים במינכן גרמניה.

את יודעת מה ילדתי אהובתי? כל יום אני מנהלת משא ומתן כושל עם החיים. מתפללת שתחזרי ומייחלת לחיינו הקודמים, נכשלת, ובזמן שאת לא חוזרת יש בי מחשבות עמוקות על השפעת רוחו של אדם על העולם בזמן שעבר מימד, האנרגיה שאינה מתכלה אלא משנה צורה וניסיונות כואבים לתפוס זרעים שעפים ברוח. כיון ש-ג' נמצא הרבה שנים בעסק הזה של מי שהיה לו ואינו – כנראה מבין דבר או שניים על החיים והיה לו חשוב שרוחך, תמצית ערכייך ועצם היותך ישרו על החמ"ל, על אנשי הצללים ובכלל על כלל הפועלים בבניית הקהילה המפוארת הזו שפועלת למען יהודי גרמניה.

אחרי בוקר צמרמורות יוצא דופן שאספר לך עליו בהמשך ילדונת, הגענו לטקס חניכת החמ"ל המצמרר. למה מצמרר? כי איכשהו ג', שכאמור מקדים את כולנו, הצליח לקלוט את דמותך והעמיד חמ"ל בסטנדרט הכי גבוה שיש. הכל פיין, בדיוק כמוך, סטנדרט של מצוינות, הקפדה על הפרטים הקטנים, איכות שהלוואי והיינו פוגשים אותה בבסיסים בארץ והכי משמעותי – צוותי, חברי ורואה את האחר – כי בעצם מה שהם עושים זה מגנים על אחרים.

לאורך, לכבודך לזכרך, עבורנו, הגיעו אנשים מכל אירופה. כן כן ילדה שלי, אנשים טסו מכל אירופה כדי להגיע, לראות, לחבק, ללמוד, להוקיר ולחזק את היריעה הדקה הזו עליה מתהלכים יום יום אלו שאיבדו ולהוכיח לנו שאיפה ישנם עוד אנשים כמו ג' וצוותיו יוצאי הדופן, יש תקווה, יש חיבוק, נבנה אמון, נבנה חזון ונוצרים התנאים המתאימים לייצר תנועה בחיים.

אנחנו אפילו עוד לא יודעים איך להתחיל להודות לאנשים המיוחדים האלו. לאט לאט נמצא את הדרך.

ורוח האדם ילדה שלי? קיימת גם קיימת - משפיעה, שורה, מכוונת, עוזרת, מניעה, אוהבת. יכולה להישבע לך שלאורך כל הביקור הרגשתי את האנרגיה המתפרצת שלך. זהו חורך את הלב, אבל לפחות זה מה שנשאר.

ודעי ילדתי שיש עוד נועם בעולם.

מינכן – מוצב נחל עוז Take 2

סיפור בהמשכים.

לפוסט בפייסבוק