נסתרות הן דרכי החיים והמוות.
יש היגידו נסתרות הן דרכי האל.
יש היגידו שהמוות הוא חלק מהחיים.
ויש היגידו עד 120 כי לכל אחד יש את ה- 120 שלו.
יש המאמינים בתחיית המתים ויש המאמינים בקידוש השם.
כל אחד באמונתו.
כשמלאך המוות מגיע לחצר ביתך הוא נכנס לך למוח ומכרסם לך אותו מבוקר עד ליל. עם טרקטור שופל.
איך איך איך איך איך איך איך זה יכול להיות?
איך נקטפת פרח כזו ברגע?
דווקא היא, דווקא בסיטאוציה הזו?
ואם ואם ואם ואם ואם ואם ואם?
הוא לא נותן לך מנוח ואת מנסה בכל הכוח שייתן לך קצת לנוח.
כשהיתה בת 17, תלמידת תיכון, כך ענתה על אחד ממבחני הספרות בהתייחס לרומן הדבר:
"מותו של אותון בהחלט הביא לוויכוח עצום, ואירוע גדול, על משמעות החיים. מהי והאם יש להאמין באל בכל מחיר? האם האל באמת לוקח רק את מי שצריך לקחת? לדעת רייה, ממש לא. הדבר "לא מוצדק", "ולא הגיוני". אך למרות העצב הגדול, ניתן לראות כי רייה המשיך בחייו, המשיך לנסות להבריא אנשים, למרות המוות הקשה, לא המשיך להתעסק עוד בסיבה למותו.
בהצגה אשר צפינו בה, בחרו שלא לעלות על הבמה את האב פנלו, אך ניתן היה לראות את העצב הגדול, את התסכול והכאב שחווה רייה באותו הרגע של מות הילד, אך מהר מאוד ההצגה המשיכה, ורייה המשיך לטפל בחולים, בכדי להוכיח את גישתו של קמי, כי אין סיבה להתמקד בסיבה.
אני מוכרחה להגיד שאני מסכימה עם רייה. בעקבות השיעורים והלימוד את ה"דבר", הבנתי כי עלינו מוטלת האחראיות למצוא את המשמעות לחיינו, והיא אינה מוטלת בידיי אחרים. בנוסף, אני מאמינה כי חיפוש אחר סיבות למוות לא יוביל למקום טוב, ולכן יש להתמקד במעשים הלאה, לאחר מוות של מישהו קרוב".
בליקוט אחר טקסטים נוספים שלה;
"מוות נוסף, היה של בנו של השופט אותון. בנו של השופט היה בסך הכל ילד קטן, שעוד לא הספיק לעשות דבר אחד בחייו. למרות זאת, הוא מת. המגפה הזאת, כמו הנאצים, הורגת כל מי שהיא רואה, ללא סינון בין הורים לילדים, בין נשים לגברים, ובין "טובים לרעים". מלבד, אלו הנלחמו ושלא וויתרו גם כשהמצב היה נראה חסר סיכוי. הם אלו ששרדו- כגון: הד"ר רייה.
ד"ר רייה, היה אדם רגיל מן השורה, לא אדם יוצא דופן. הדבר היחידי אשר בלט בו, היה ההבנה של הדברים מוקדם והלחימה הבלתי פוסקת בהם. אם נקביל זאת לעלייתם של הנאצים, רייה הבין מהר מאוד שהגיעה לכאן מגפה, נאציזם, וכעת עליו להילחם בה, בכדי לא לתת לה, להם )הנאצים( לנצח. רייה בחר בכל יום מחדש לרפות אנשים חולים, אנשים שהסיכוי שלהם לחיות הוא כמעט אפסי, בשביל המשמעות. הוא האמין כי בעצם הניסיונות שלו לרפא אנשים הוא מייצר לעצמו את המשמעות ובעזרת זאת הוא אכן נשאר בחיים. קמי בוחר להשאיר את ד"ר רייה בחיים בכדי להוכיח את הגישה האקזיסטנציאליסטית, ולהבהיר לקוראים כי אנשים שנלחמו, ולא וויתרו לרגע, גם כשהיה קשה למצוא את "המשמעות", הם אלו אשר יישאר ו בחיים, דוגמא נוספת ואחרונה מתייחסת למותו של האב פנלו. באמצעות מותו, רצה אלבר להדגיש את הרעיון כי אמונה באלוהים, ויציאה מנקודת הנחה כי אלוהים אחראי לגורל, והוא זה שיציל את האדם מהמוות, או שיהרוג אותו "לצרכיו", הוא רעיון".
אם היא היתה איתנו, כנראה שזה מה שהיתה מנסה לעשות. לחפש משמעות בחיים ולא לחפש את סיבת המוות.
בינתיים, מלאך המוות מכרסם לנו תמוח, ולא נותן מנוח.
רק לכי תביני על מה חושבת ילדה בת 17. מוזרה ביותר.
נסתרות הן דרכי החיים. והמוות.
ואין מבין ולא נבין.
תגובות