זעם.

אלו מילות תחינה ובקשה.

שהפוסט הזה יגיע הכי רחוק, הכי חזק, אבל לא רק יישמע אלא גם יתבטא במעשים.

להחליף את כל אותם בעלי התפקידים שבידיהם.ן הופקדו משרדי ממשלה כל כך חשובים. הופקדו? הופקרו. הפקרות. חיים של אנשים בידי חדלי אישים.

הפרדוקס;

מדינה עם אזרחים מופלאים. מופלאים. מופלאות. מופלאות

פלא.

נס אחד גדול.

לא להאמין עד כמה.

מכל המגזרים, עדות, דתות, עמדות - כולם פלא!!

ולעומתם המדינה,

רקובה ריקבון רקוב רקוב רקוב.

כל מוסדותיה. מהיסודות. רקובים. שירות ציבורי מסואב ורקוב.

הריקבון לא התחיל ב- שואת ה 7.10.2023

אנחנו עכשיו חוזים/ות בתוצר.

רקבון של שנים, שדאגו לתחזק ולטפח.

המציאות כמו צועקת את עצמה:

מכאן והלאה

לא צריך ממשלה.

אין צורך,

העם יודע להסתדר בלעדיכם. אתם רק מפריעים. אתם רק לוקחים לנו ת'כסף ועושים נזקים.

אנחנו ניקח את הכסף שלנו, ננהל את חיינו ונדאג לעצמינו.

נכשלתם כישלון שמילים לא יכולות לתאר.

בכל משרדי הממשלה הפקרות

והאזרחים.ות הם אלו שמשקמים עכשיו מחדש.

בקצב בל יתואר, בכישרון שאין לו סוף.

כי אנחנו עם הנצח.

שואת 2023 לא התחילה אתמול. גם לא לפני שנה.

היא התחילה לפני שנים.

שנים שדואגים כאן:

לשאוב כל שקל מקופת המדינה, מהחינוך, מהרווחה, מהביטחון, מהבריאות כדי לממן בורות, פילוג ובדלנות.

שנים שעוסקים כאן בפילוג, ובדחיקה לקצוות של כל מי שמאיים בצורה כלשהי על הכיסא, על הכסף, על הכוח, ועל הכבוד.

כמעט שנה שחברים עלובים בכנסת ובממשלה עולבים באחים לנשק, בטייסים, ובגדול בכל מי שנכנס.ה כרגע לוואקום הזה שהותירו משרדי הממשלה הלא מתפקדים. אלה שעלבתם.ן בהם מצילים.ות כרגע לעשרות אלפי אזרחים.ות את התחת.

שנים שביבי מחליש את מדינת ישראל, מטמיע עקרונות של נפוטיזם, חנפנות, בורות ופופוליזם לתוך המערכת הציבורית.

המערכות הוחלשו, נטחנו כמעט עד דק: רווחה, בריאות, חינוך, ביטחון פנים. הן הפכו להיות מרחב חלוקה של ג'ובים לאנשים לא ראויים.

שנים של מינויי מקורבים.ות, הזניית השירות הציבורי וסיאוב הפוליטיקה. כך דאגתם להדיר משם א.נשים נפלאים.ות

בזמן הזה אותם.ן א.נשים עשו הייטק, ומדיקל, ועסקים וכלכלה ועשו לביתם. רק כי הם קיבלו בחילה ולא רצו להיות חלק מההזייה.

שנים שנותני הטון, "שליחי ציבור", לא מאפשרים לחלום רחוק, לבנות עתיד, לייצר שלום. מדינה ללא חזון.

שנים שסדר העדיפויות כאן הפוך: ביבי לפני הכל, הקרובים לצלחת אחריו, ובסוף בסוף האזרחים.ות והחיילים.ות.

במקרה הפעם יצא ששחטו 1,400 איש וחטפו מאות לעזה.

אופס.

במקום למגן בסיסים עלובים של חיילים.ות שמגנים.ות ושומרים.ות עלינו, הקצו מיליוני שקלים לנסיעה לאומן.

להיזכר ולא להאמין

מזמן הכל צף.

עכשיו זה במספרים.

1400 שחוטים ושחוטות.

וזו רק ההתחלה.

אל תגידו לי "תמתיני, עכשיו מלחמה".

לא.

כולם.ן

הביתה.

עכשיו.

ובשש שאחרי המלחמה - חלק לכלא, וחלק לקלון ציבורי שלא נגמר, שילווה אותם.ן בכל מקום שיזדחלו אליו. וגם זה רק כי אנחנו במדינה מתוקנת. בואו נאמר שבלוב זה היה נגמר שונה עבורם.

נועם שלנו מהרגע שלמדה לדבר הבינה משהו שאני לא הבנתי ולא מבינה עד היום.

היא רצתה להיות ראשת ממשלה.

למרות שהיא אמרה את זה בגן ואח"כ בכיתה א', ה', ח', י"ב, במכינה ובצבא למי שרק היה מוכן לשמוע - אני לא הבנתי מה הילדה אומרת לנו.

נועם נולדה יודעת.

היא הבינה מגיל כה צעיר שחייבים להתחיל פה הכל מחדש. שהארגון הזה שאנו מכנים אותו מדינה, איבד את הדרך, ועסוק בהכל חוץ מדאגה לאזרחים, בטיפוח חזון, חלומות, יצירה, ערבות הדדית, הווה ועתיד.

את זה נועם שלנו רצתה לעשות.

לעשות מהפכות.

היא הבינה שהכל מתחיל בחינוך.

בגיל כה צעיר היא הבינה את חשיבותה של מנהיגות, ידעה שהמנהיגות היא שעושה את ההבדל:

מדינות עם הנהגה בעלת שיעור קומה הן מדינות שדואגות לתושביהן: לזכויות אדם, לשלום, לחירות, לחינוך, לרווחה, לאחדות, לגאווה ולערבות הדדית. הן מטפחות חזון ותרבות פוליטית דמוקרטית ומאפשרות לתושביהן לחלום.

מדינות שחסרה בהן הנהגה בעלת שיעור קומה או בכלל, הן מדינות טורפות, מדינות שאוכלות את יושביהן, מכלות שלום, אהבה, ידע ורווחה ומטפחות שנאה, תסכול, זעם והרג ברברי.

אנחנו מכירים את האויבים שלנו לפחות 75 שנה. אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק. זה לא אמור היה להפתיע אותנו. ראינו הכל. ידענו הכל.

התצפיתניות ראו הכל וידעו הכל והתריעו.

שוב ושוב ושוב ושוב.

כשבית לא מתפקד - מסתכלים על ההורים. שם הכל מתחיל.

כשמדינה נכשלת - צריך להסתכל על הראש. שם הכל מתחיל.

והראש מסריח כבר עשרות שנים.

ראש שדאג להחליש את כל המערכות שהיו אמורות לתפקד בעת הזו.

וכלל המערכות. כשלו.

אין לאן לברוח.

לא ניתן לברוח.

גם עכשיו, בשואה הפרטית שלנו, כשכל האמונות שלי השתבשו לגמרי אני עדיין מאמינה באדם וברוחו ומאמינה שבני אדם בבסיסם הם בני אדם. אני מאמינה בטוב למרות הכל, בגלל הכל- מה שקרה לנו זה לא מה שמייצג את המין האנושי שאנחנו חלק ממנו.

כשתסתיים השואה הארורה הזו, נצטרך לבנות כאן הכל מחדש. הכל.

ונצטרך לבנות ולהפוך את ישראל לטובה יותר, חומלת יותר, רגישה יותר.

פוסט תחינה לבקשת מימוש.

עכשיו.

בתמונה, המלאך שלי שמפגינה חודשים ארוכים נגד הריקבון.

כה צעירה וכה הבינה.

לפוסט בפייסבוק