מה היה הסיפור שלך עם "אני רוצה להיות ראשת ממשלה"?

תגידי ילדה,

מה היה הסיפור שלך עם "אני רוצה להיות ראשת ממשלה" או יותר נכון "אני אהיה ראשת ממשלה". כן כן, אני יכולה אמא אמרת שוב ושוב. אתן מה שיש לי לתת היית נוהגת לומר. אבל מי בוחר לעצמו מסלול כזה שאלתי. זה התפקיד הכי קשה בעולם אמרתי לך. צריך ענית לי, את לא רואה את כל הבלגן שיש כאן, צריך לתקן אמרת. המדינה מפוררת אמא, נדרש תיקון".

לאורך כל חייך הקצרים גיחכנו על הקשקוש הזה שקשקשת, והיינו בטוחים שאלו מחשבות ילדיות של מי שעוד לא מבינה את העולם. המתנו בסבלנות ואמרנו לעצמינו בבטחון שבטח הקשקוש הזה יעבור לך מתישהו. כואב לי כל כך הלב שהמתנו בסבלנות.

זה נאמר תחילה בגן, אח"כ ב כיתה ג' ואז ב ו' ואז ב- ח' ואז בי"ב ובמכינה ובצבא. לא זזת ימינה או שמאלה. בדיוק כמו שידעת להבחין תמיד בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין אותנטיות לזיוף, בין הלכה למעשה; ילדה קטנה שחושבת כמו אישה בת 80.

ההמשך היה לך ברור, תואר משולב (משפטים- ממשל- פסיכולוגיה- כלכלה) באוניברסיטת תל אביב או רייכמן. אחרי התואר הראשון, עוד תואר ולמעשה כתבת לך בפירוט את החלומות שלך עד גיל 30. כתבת ושרת אותם כשירדת במדרגות. פשוט זימזמת את התכנונים שלך קדימה.

ילדה קטנה שחושבת כמו אישה בת 80.

בשבוע שעבר רייכמן אירחו אותנו. פתחו שם תוכנית מנטורינג ייחודית למצטייני שנה א' ו- ב' בבית ספר לממשל. לתוכנית קוראים; בדרכי נועם - מנהיגות ציבורית משרתת.

אבא, איציק Itsik Hulday  ואני הגענו כדי לספר עלייך, על חלומותייך ועל מנהיגות בעולם שירד מהפסים.

מיהו מנהיג ששומר על הדרך, שמבחין בין טוב ורע, שיודע להיות מצפן ומורה דרך, מנהיג שעובד בשותפות ובשקיפות, הולך יחד את התלם הארוך, מקבל את האחר, רואה אנשים בגובה העיניים, מחפש את המאחד ולא את המפורר.

ישבנו ודברנו איתם. סטודנטים צעירים עם עיניים נוצצות שהעתיד עוד לפניהם. מאז ומעולם ריגש אותי להקשיב לצעירים. הפעם זה היה גם קשה וכואב וגם מרחיב לב.

אנחנו נלווה את התוכנית, נעקוב, נאהב אותם, נדבר איתם, נלמד אותם ולכי תדעי ילדונת אולי מי מהם תקום להיות מנהיגה או מנהיג ולהוביל?

יצקנו בהם מלא נועם בלב ובכיסים. נדמה שהם יצאו משם עם תחושת מחויבות, כאב ואהבה. בואי נמשיך ונעקוב.

התוכניות הבאות בתנור. זהו בישול ארוך, המחייב להסתכל קדימה בימים חשוכים, מחייב אותי לחפש אלומת אור בין קירות נופלים.

תודה למכללת רייכמן שפתחו לנו דלת והכניסו אותנו לביתם, לפרופ' ליזה סבן דיקנית בית הספר לממשל, לאריאלה אזולאי עוזרת ההוראה המקסימה שגורמת לדברים לקרות וליהודית גריסרו (תת אלוף במיל) שמובילה את תוכנית המנטורינג למנהיגות בדרכי נועם.

חייבת להודות שיצאתי סקרנית מהמפגש איתם. וסקרנות בימים אלו שווה זהב.

תודה לך ילדת זהב שלי שאת תמיד איתי. לגמרי הרגשתי אותך אותנו בחדר.

כל כך תודה למי שרוכש ערכות מעשים טובים ושולח לנו נפלאות. ממש נפלאות. זה מרגש אותנו כל כך.

לפוסט בפייסבוק