רוגע נועם, רוגע נועם שלי.

בגיל שנה וחצי, היא אמרה לי אמא די. זו היתה הדרך שלה להיגמל מיניקה.

בגיל 1.8, כשההורים שלה עוד לגמרי לא היו בכיון של הורדת החיתול, היא לקחה את גיגית הכביסה, הורידה לעצמה את החיתול, נכנסה לגיגית ושם עשתה את הקקי הראשון שלה. זו היתה הדרך שלה להסביר לנו שאנחנו לא בקצב שלה. וככה, במהירות שעושה סחרחורת היו חייה.

לימודים,

ריקוד,

תנועה,

פעולות,

רפסודיה,

חול,

חול,

חול,................×32

כנרת,

כנרת,

כנרת.......× מי סופר

אילת

ועוד אילת

וחברים ועוד חברים ועוד ועוד ועוד ועוד

ומסיבות פיג'מות לא נגמרות

וחגיגות יומהולדת מושקעות

והופעות

הופעות

הופעות

הפגנות

ומשפחה, סבסבתא, בני דודים

בישולים

אפיה

והכי הכי מכולם היה אהוב ליבה שהחיים שלה סבבו סביבו, כמו לאסו מהיר....כי ככה זה שאוהבים בעוצמה.

סחרחורת.

בתוך שבוע אחד היא היתה מקפלת כל כך הרבה עשייה שאלו באמת היו קצבים בלתי הגיוניים. ואני, חשבתי על עצמי פעם שאני לא אדם איטי. אצלה, זה לא היה דמה לכלום.

באחד הימים שלא הרגישה טוב, אמרה לי שהיא משועממת. סיפרתי לה על איזו תאוריה שקראתי שמסבירה למה שעמום הוא טוב לאדם וכמה כדאי לה לנסות קצת להשתעמם. היא בתמורה, הציעה לקפל את התאוריה ולשלוח לתאורטיקנים מכתב למה התאוריה שלהם לא רלוונטית אליה בכלל. או במילים אחרות אל תבלבלי לי ת'מוח אמא, שילכו להמציא תאוריות אחרות, מבחינה זה קשקוש מוחלט, כי היא, לא אוהבת להשתעמם.

תמיד בתנועה.

יש האומרים שהנשמה שלנו מסיימת את ההשתלמות בעולם הזה, בעולם החומר, משתחררת מכבלי הגוף בהשלמה ברגע שהיא מסיימת את תפקידה כאן וממשיכה הלאה.

לעולם לא אבין, לא אתפוס ולא אפנים את חייה הכה קצרים למי שהיו לה תוכניות כתובות עד גיל 30.

רוגע נועם, רוגע נועם שלי.

החברים שלה, שחולמים עליה ומספרים שהם רואים אותה בחלומות מחייכת ושמחה איפה שהנשמה שלה נמצאת עכשיו. אולי גם שם היא כבר התארגנה ומתרוצצת. לעולם לא אדע.

המחשבות עוזרות לי לפרקים כשאני מדמיינת ונמצאת בניתוק מהמציאות. כשאני מתעוררת מהניתוק, כבר הבנתי מה קורה. זה בלתי נסבל, בכלל המובנים.

על יום המשפחה דילגתי לחלוטין. אני אפילו עוד לא מבינה איך להתייחס אליו.

אני רק שמה פה נורת אזהרה לבתי הספר, לתנועות הנוער, למועצות, לעיריות, להורים שסובבים את כולנו...עונת החגים, האזכורים והטקסים החלה. תחשבו מסלול מחדש כרגע. הצטרפו המוני המונים של ילדים ובוגרים שבורים, תחשבו בבקשה עבורינו מסלול מחדש. בואו נחשוב יחד איך עושים את זה מותאם לכולם.

לפוסט בפייסבוק