היום יומהולדת.

נועם שבת.

היום יומהולדת.

מחמל נפשי, אהבת חיי הנצחית, נועם שלי

כותבת לך כי אין אותך,

כותבת לך כי אין אותנו,

מכתב של זכרון,

מכתב של געגוע,

מכתב של שגעון,

מכתב של קינה,

מכתב של אהבה.

נועם הכל פה משוגע,

חיילים מתים ומדממים,

החטופים עדיין שבויים,

העולם איבד את הדרך,

ואין אותך,

שתאמרי מה נכון ומה לא,

מה מותר ומה אסור

הקול החזק, האמיץ, האומר,

זה שתמיד היה למצפן.

זה שהלך בראש המחנה.

את שם ואנחנו כאן,

געגוע שלא מפסיק לנסר,

משתגעת משעותייך האחרונות שלא הייתי שם עבורך, שאף אחד לא היה שם עבורך ללוות אותך בדרכך לעולם הבא, מלבד אכזריות מחבלים ארורים. אין יום בו אני לא מבקשת את סליחתך שלא יכולתי להציל אותך מהתופת הזו.

נועם שלי, בדרך החדשה בה את מתווה לנו, את תיהיי חלק מתיקון עולם, לאט לאט ובהתמדה.

ואת, תיהיי לעולם

סמל לחלומות גדולים,

סמל לתעוזה,

סמל לאומץ,

סמל ליושרה,

סמל לצדק,

סמל לניצחון הרוח,

סמל לאהבה

וכמה אהבה. אין סוף אהבה.

ככה את מובילה אותנו,

לא מיליגרם פחות.

שולחת לך מכאן וומבלי של אהבה ועוד ועוד ועוד ממנה... ואת ילדה שלי, את את תחגגי שם עם החברה כמו שרק את יודעת לחגוג את כל העולמות

מחמל נפשי, אהבת חיי הנצחית.

ילדת יום הולדת.

עד שניפגש.

**

" המשכתי לי לעוף, אך בלי גבולות בכלל. כן, אפילו גמדים זקוקים למפקדת על! כזו שמלאה בסקרנות, תחכום וגם חכמה, נדמה שנועם היא הדמות המתאימה.

ראו, כמו אמא קטנה, חברות לה מסביב, כי עם ידע כמו שלה, כדאי לה להקשיב..

מה אומר ילדונת, באמת היתה לי זכות? להכיר סיפור של נועם עם עוצמה ונוכחות".

גן זמיר, בת 5.5

קישור לפוסט